For I am Mindful of the Plans
בס”ד
In these very difficult times, in which we are experiencing incessant death, relentless tragedy, illness, pain and fear; we find ourselves constantly on the brink of despair and devastation. How can we sustain so much tragedy and not collapse under the load?
The following Midrash uses the stories of Joseph and his brothers to provide an unusual perspective.
R.Shmuel, the son of Nachman said: “For I am mindful of the plans…”(Jer. 29:11) The brothers were busy selling Joseph; Joseph was busy with his sackcloth and fasting; Reuben was busy with his sackcloth and fasting; Jacob was busy with his sackcloth and fasting; Judah was busy taking a wife for himself; and G-d was busy creating the light of the King Messiah. ‘And it came to pass at that time and Judah went down …’ before the first despot (enslaver) was born, the final redeemer was born.” [Bereishit Rabba 85:1]
This midrash relates to the tragedy in the house of Jacob (Yisrael) – Joseph has been sold by his brothers, Reuben wails, “The boy is gone! Now what am I to do!” Jacob laments,”No, I will go down mourning to my son in Sheol!” All are certain that Joseph is no longer. Judah is involved in his own private life – establishing his household – or so he thinks. This midrash highlights dual causalities – “Rabbot machshavot b’lev ish vaatzat H hi takum” –”a mentch tracht und Gott lacht” “A man poses and God disposes” –. all expressions of the same notion.
Our midrash uses the “problematic” story of Tamar and Judah as a startling example of “the over-arching divine plan” which ends with the light of the Messiah as in the birth of Peretz who begets, Ovad who begets Jesse who begets David.In the and the midrash in this case the verse “For I am mindful of the plans…” (Jer 29:11) expresses the idea. Examining the following verses in Jeremiah chapter 29 afford depth perception and give rise to great hope.
For I am mindful of the plans I have made concerning you – declares the Lord-plans for your welfare, not for disaster to give you hopeful future. When you call Me, and come and pray to Me, I will give heed to you. You will search for Me and find Me. If only you seek Me wholeheartedly. I will be at hand for you-declares the Lord-and I will restore your fortunes. And I will gather you from all the nations and from all the places to which I have banished you – declares the Lord-and I will bring you back to the place from which I have exiled you. (Jeremiah 29:11-14)
Amen kein yehi razon!
מחשבות שלום ולא לרעה-
בריינה יוכבד לוי
מורי ורבותי:
בתקופה קשה זו פוקדים אותנו “מיתות משונות, חלאים רעים, מקרים רעים, שטן המשחית, דין קשה ובעל דין קשה בין שהוא בן ברית ובין שאינו בין ברית ומדינה של גיהנם.”יש לשאול איך ניתן להתמודד עם כל מיני פורעניות המתרגשות ובאות לעולם? המדרש הבא פותח לנו צוהר:
ויהי בעת ההיא וירד יהודה מאת אחיו… ויהי בעת ההיא, רבי שמואל בר נחמן פתח (ירמיה כט) כי אנכי ידעתי את המחשבות, שבטים היו עסוקין במכירתו של יוסף, ויוסף היה עסוק בשקו ובתעניתו, ראובן היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויעקב היה עסוק בשקו ובתעניתו, ויהודה היה עסוק ליקח לו אשה, והקב״ה היה עוסק בורא אורו של מלך המשיח, ויהי בעת ההיא וירד יהודה, (ישעיה סו) בטרם תחיל ילדה, קודם שלא נולד משעבד הראשון נולד גואל האחרון, ויהי בעת ההיא, מה כתיב למעלה מן הענין והמדנים מכרו אותו אל מצרים.( מדרש רבה בראשית פרשה פה סימן א)
מדרש זה מתייחס לטרגדיה בבית ישראל סבא: יוסף נמכר, ראובן צועק “הילד איננו ואני אנה אני בא!” יעקב מתאבל “כי ארד אל בני אבל שאלה” כולם בטוחים שיוסף איננו! ויהודה עסוק בחייו הפרטיים – בבניית ביתו. בא המדרש להצביע על סיבתיות כפולה – הרי כל הספור ה”בעיתי” של תמר ויהודה מצביע על התכנית האלהית המסתיימת באורו של משיח בהולדתו של פרץ שהוליד את עובד ועובד הוליד את ישי וישי הוליד את דוד כדברי הנביא ירמיהו — “כי אנכי ידעתי את המחשבות …”(ירמ’ כט:יא)
עיון בפסוקים שעליהם המדרש מבוסס מספר ירמיהו פרק כט -מבהירים את הענין, נותנים פרספקטיבה ומולידים תקווה רבה.
יא כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת-הַמַּחֲשָׁבֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חשֵׁב עֲלֵיכֶם נְאֻם-ה’ מַחְשְׁבוֹת שָׁלוֹם וְלֹא לְרָעָה לָתֵת לָכֶם אַחֲרִית וְתִקְוָה: יב וּקְרָאתֶם אֹתִי וַהֲלַכְתֶּם וְהִתְפַּלַּלְתֶּם אֵלָי וְשָׁמַעְתִּי אֲלֵיכֶם: יג וּבִקַּשְׁתֶּם אֹתִי וּמְצָאתֶם כִּי תִדְרְשֻׁנִי בְּכָל-לְבַבְכֶם: יד וְנִמְצֵאתִי לָכֶם נְאֻם-ה’ וְשַׁבְתִּי אֶת-שְׁביּתְכֶם [שְׁבוּתְכֶם] וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל-הַגּוֹיִם וּמִכָּל-הַמְּקוֹמוֹת אֲשֶׁר הִדַּחְתִּי אֶתְכֶם שָׁם נְאֻם-ה’ וַהֲשִׁבֹתִי אֶתְכֶם אֶל-הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-הִגְלֵיתִי אֶתְכֶם מִשָּׁם:
אמן כן יהי רצון!