What is it you seek – Parsha Shmot
בס”ד
ראו עברית בהמשך, למטה.
ערב שבת קודש פרשת שמות תשס”ט — “ויוסף היה במצרים”
מה תבקש?
What is it you seek?
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה תְּבַקֵּשׁ (בר’ לז:טו)
A man came upon him wandering in the fields.
The man asked him what is it you seek?
As Joseph sets out on his journey in search of his brothers he meets a man who directs him. Rashi identifies the man as the arch angel Gabriel. Abraham Ibn Ezra says he is a wayfarer and Ramban says that even a wayfarer can be an angel – harbeh shlichim laMakom (God has many messengers). The encounter precipitates a conversation in which the man asks Joseph a simple question –mah tivakesh – what is it you seek?
My brother Rabbi Eli Seidman explained the question as follows. He said Joseph’s life was one of trials and tribulations that ultimately culminated in a new found theo-centric awareness. Joseph, the dreamer, matures with time. The baal hachalomot, who dreamt of the sun, the moon and the stars bowing down to him comes to recognize God when placed in the hands of temptation, when interpreting dreams and when realizing that it was not he who had been sent by his brothers but rather God. He has been chosen to set this saga of redemption in motion.
Imagine if Joseph had known at the outset that his life would lead to that ultimate destination. If he had had that clarity and awareness and unity of purpose with God, he would have had the wherewithal to withstand all that life had sent his way.
In life one must stay focused on mah tivakesh, on what we really want. If we strive for total faith and reliance on the Almighty then no winds can blow us off course. When we lose sight of that we have, we are depleted of faith and have no koach. We are then unable to prevail.
Rabbi Dr. Avraham Yehoshua Heschel Twerski explained the story to me as follows. Joseph’s life was full of ups and downs. First his father makes him a coat of many colors; he is the apple of his father’s eye. Then the favored son is thrown into a pit, sold into slavery. Providentially, he then finds himself in Potiphar’s house where he again rises to greatness. Just when things are working out his debacle with Madame Potiphar lands him again in a pit. With time he is released and asked to interpret dreams. He is appointed zafnat paaneach in charge of all provender in the Middle East. However his family life remains unresolved and Joseph’s encounter with his brothers is far from simple.
In short how is Joseph to make sense of all the ups and downs, the trials and tribulations? Rabbi Twerski says it all comes together with two words: “ani Yosef” – “I am Joseph”. Perhaps when he says those two words everything else falls by the wayside. The arrogance, the hatred, the jealously, the fear, the anger, the power struggles. There is no high drama. Joseph is not the grand vizier of Egypt – just plain Joseph. Perhaps we hear the reverberation of Joseph’s answer to the man who asked him “What is it you seek?”
ואמֶר אֶת אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ (לז:י)
“I am looking for my brothers.”
He was really looking for a reconciliation, just wanted to be their brother. Rav Twerski quoted the Chofetz Chayim who said that when you can’t make sense of life challenges and ordeals, it all comes together with two words Ani H – I am the Lord.
Or might it be that it comes together in the three ha’od avi chai – Is my father still alive? And perhaps it all comes together in the three words — Ani H rofecha-I am the Lord your healer, Harofei lshvurei lev umchabesh latzvotam – (Ps. 147:3)– He heals their broken hearts and binds their wounds.
It is all in His hands.
B’virkat Adon Olam,
B’Yado afkid Ruchi be’et ishan veairah vim ruchi giviati H li velo irah,
In His hands I place my spirit when I sleep and when I rise, He is with my spirit I shall not fear.
B’ahava Rabbah vechemla yetera,
Bryna Jocheved
בס”ד
ערב שבת קודש פרשת שמות תשס”ט — “ויוסף היה במצרים”
מה תבקש?
יוסף יוצא לדרך בבקשת אביו: “וַיֹּאמֶר לוֹ לֶךְ-נָא רְאֵה אֶת-שְׁלוֹם אַחֶיךָ וְאֶת-שְׁלוֹם הַצֹּאן וַהֲשִׁבֵנִי דָּבָר וַיִּשְׁלָחֵהוּ מֵעֵמֶק חֶבְרוֹן וַיָּבֹא שְׁכֶמָה”.
בדרכו הוא תועה בשדה ונפגש עם איש אלמוני: רש”י מזהה אותו עם המלאך גבריאל. ר’ אברהם אבן עזרא חולק עליו וטוען שמדובר בעובר אורח, ורמב”ן משלב את שני הפירושים ואומר שאפילו עובר אורח יכול להיות מלאך שהרי “הרבה שליחים למקום”.
באותה פגישה האיש שואלו שאלה פשוטה:
וַיִּמְצָאֵהוּ אִישׁ וְהִנֵּה תֹעֶה בַּשָּׂדֶה וַיִּשְׁאָלֵהוּ הָאִישׁ לֵאמֹר מַה-תְּבַקֵּשׁ:
אחי, הרב אלימלך זיידמן, הסביר את מהות השאלה כך. חיי יוסף היו מלאים ניסיונות רבים, וקשים. הם הובילו אותו למודעות תיאולוגית עמוקה שבה המוקד אינו הוא, בעל החלומות, אלא ריבונו של עולם. כמו שמציינת נחמה ליבוביץ זצ”ל, פעם ראשונה ששומעים את קולו של יוסף אחרי שהושלך לבור זה עם אשת פוטיפר באומרו “וחטאתי לאלהים”. לגבי חלומות פרעה לא מדובר על פתרון שבו הוא במוקד אלא מסקנתו היא ” הֲלוֹא לֵאלֹהִים פִּתְרֹנִים”. ובמפגש עם אחיו הוא טוען: ְעַתָּה לֹא-אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִֹימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכָל-בֵּיתוֹ וּמשֵׁל בְּכָל-אֶרֶץ מִצְרָיִם:
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף אַל-תִּירָאוּ כִּי הֲתַחַת אֱלֹהִים אָנִי:
וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה לְמַעַן עֲשֹה כַּיּוֹם הַזֶּה לְהַחֲיֹת עַם-רָב:
תארו לעצמכם שבתחילת דרכו יוסף היה יודע שחייו היו מובילים ליעד הזה האולטימטיבי “אלקים חשבה לטבה”. אילו מנקודת המוצא הוא היה רואה ומבין בבהירות את המחשבה האלקית כמחשבתו הוא היה מסוגל לעמוד בניסיון אחר ניסיון ולהתמודד.
בחיים אדם צריך לכוון את לבו ל “מה תבקש”- מה אנחנו באמת רוצים. אם אנחנו באמת שואפים לאמונה שלמה ובטחון בו ית’ כל הרוחות בעולם לא יכולות להפיל אותנו. אם אנחנו סוטים זה פוגע באמונתנו ואין בנו כוח להמשיך ולנצח.
הרב ד”ר אברהם יהושע העשל טוורסקי הסביר לי את סיפורו של יוסף באותו טון של עליות וירידות. מאהבת אביו וכתונת הפסים, ועד שנאת אחיו. אותו בן האהוב הושלך לבור ונמכר כעבד, בהשגחה עליונה נמכר לפוטיפר סריס פרעה: ” ַויַּרְא אֲדֹנָיו כִּי ה אִתּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר-הוּא עֹשֶֹה ה מַצְלִיחַ בְּיָדוֹ.” הוא נהיה צפנת פענח – המשביר על כל ארץ מצרים. אך היחס שלו עם אחיו נשאר מורכב ולגמרי לא פשוט. איך אפשר לעשות סנץ מכל זה? הרב טוורסקי טוען שהכל מובהר בשתי מלים: “אני יוסף” . אולי הכוונה הייתה שברגע זה הכל נעלם — הקנאה, השנאה, התאווה, הגאוה, הכעס, הפחד, מאבקי הכוח. לא היתה דרמה ובמלים “אני יוסף” הוא לא שיחק תפקיד של המשביר על כל ארץ מצרים. הוא היה יוסף. בשתי מלים אלו שומעים אנו את ההד של תשובתו של יוסף לאותו האיש שנפגש איתו בשדה :
וַיֹּאמֶר אֶת-אַחַי אָנֹכִי מְבַקֵּשׁ הַגִּידָה-נָּא לִי אֵיפֹה הֵם רֹעִים:
יוסף חיפש סולחה עם אחיו וברגע זה מצאה. הרב טוורסקי צטט את החפץ חיים שאמר החיים לא עושים סנס, ייסורים, ניסיונות מכות בלתי נלאות הכל מובהר בשתי מלים- “אני ה’”. או אולי הכל מובהר בספור יוסף עם שלשת המלים “העוד אבי חי” ואצלנו בשלשת המלים “אני ה’ רפאך” – כמ”ש ” הָרוּפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם: (תה’ קמז:ג)
הכל בידיו.
בברכת אדון עולם,
בידו אפקיד רוחי בעת אישן ואעירה ועם רוחי גויתי ה’ לי ולא אירא,
באהבה רבה, וחמלה יתרה,
בריינה יוכבד
Well-written!